חוק עזר לתל-אביב-יפו- העמדת רכב וחנייתו נכה יכול לחנות בתחנה ציבורית במקרים מסוימים (תקנה 3).
חוקי עזר
חוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983
תוכן ענינים
3 |
הגדרות |
סעיף 1 |
|
4 |
סמכות המועצה להסדיר חנית רכב |
סעיף 2 |
|
4 |
מקום חניה מוסדר |
סעיף 3 |
|
5 |
חניה לתושבי אזור חניה במקום חניה מסודר |
סעיף 4 |
|
6 |
מקום חניה פרטי |
סעיף 5 |
|
6 |
איסור חניה |
סעיף 6 |
|
8 |
חניה על המדרכה |
סעיף 6א |
|
8 |
גרירת רכב ונעילתו |
סעיף 6ב |
|
9 |
רכב שנתקלקל |
סעיף 7 |
|
9 |
מוניות |
סעיף 8 |
|
9 |
אוטובוסים |
סעיף 9 |
|
9 |
תמרורים |
סעיף 10 |
|
9 |
ריתוק רכב למקום חניה |
סעיף 11 |
|
10 |
תשלום אגרת הסדר חניה |
סעיף 12 |
|
10 |
כרטיס חניה של רשות מקומית אחרת |
סעיף 13 |
|
10 |
עונשין |
סעיף 15 |
|
10 |
ביטול |
סעיף 16 |
|
10 |
תוספת ראשונה |
|
|
10 |
בקשה למתן תווית חניה |
|
|
10 |
תוספת שניה |
|
|
11 |
ללא כותרת |
סעיף 4 |
|
11 |
ללא כותרת |
סעיף 5 |
חוקי עזר
חוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983*
|
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות, וסעיף 77 לפקודת התעבורה, מתקינה מועצת עירית תל-אביב-יפו חוק עזר זה:
|
1. בחוק עזר זה –
|
"אוטובוס" – כמשמעותו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;
|
"אזור חניה" – אזור שקבע ראש העיריה ושפורסם במפת אזורי החניה המופקדת במשרד מזכיר העיריה והפתוחה שם לעיון הציבור, בכל שעות העבודה הרגילות של העיריה;
|
"אמצעי תשלום" – כרטיס חניה, מדחן, טלפון סלולרי או כל אמצעי אחר שאושר על ידי המועצה לתשלום אגרת הסדר חניה;
|
"בעל" – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
|
"כביש" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
|
"כביש חד סיטרי" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
|
"כרטיס חניה" – כרטיס נייר או כרטיס מכל חומר אחר, מכשיר אלקטרוני, או מיתקן אחר המותקן בתוך כלי הרכב, המשמשים לסימון משך ומועד החניה, אשר העריה הכינה והנפיקה או אשר הוכן והונפק בהתאם להוראות העיריה ובאישורה, הנושא את סימון העיריה והנמכר לציבור וכן הסדר חניה ארצי כמשמעותו בפקודת התעבורה;
|
"מדחן" – מיתקן ובו מכשיר מכני או אלקטרוני, קבוע ליד מקום חניה, המופעל על ידי מטבעות, כרטיס או אמצעי אחר (להלן – אמצעי התשלום במדחן), והמשמש לסימון משך ומועד החניה;
|
"מדרכה" – כהגדרתה בתקנות התעבורה;
|
"מונית" – כמשמעותה בפקודת התעבורה;
"מועצה" – מועצת העיריה;
|
"מעבר חציה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
|
"מפגש מסילת ברזל" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
"מפקד המשטרה" – מפקד המשטרה הממונה על מחוז תל-אביב, לרבות אדם שמפקד המשטרה העביר אליו את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;
"המפקח על התעבורה" – לרבות אדם שהמפקח על התעבורה העביר אליו את סמכויותיו, כולן או מקצתן;
|
"מקום חניה" – מקום שהחניה בו מותרת לפי כל דין, בין מקום חניה אחד ובין מקטע שייקבע על ידי ראש העיריה ויסומן בתמרור;
"מקום חניה מוסדר" - מקום חניה שנקבע כמקום חניה מוסדר לפי סעיף 3(א);
|
"מקטע" – שני מקומות חניה או יותר;
|
"מקום חניה פרטי" – (נמחקה);
|
"נכה" – כמשמעותו בחוק חניה לנכים, התש"ד-1994 (להלן – חוק חניה לנכים);
"העיריה" – עירית תל-אביב-יפו;
"פקח" – אדם שראש העיריה מינהו בכתב להיות מפקח לענין חוק עזר זה;
|
"צומת" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
|
"קו עצירה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
"ראש העיריה" – לרבות אדם שראש העיריה העביר אליו מסמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;
"רחוב" – כמשמעות "דרך" בפקודת התעבורה, הנמצאת בתחום העיריה;
"רכב" – כמשמעותו בפקודת התעבורה, למעט אופניים;
"רכב פרטי" ו"רכב ציבורי" – כמשמעותם בפקודת התעבורה;
|
|
"שביל" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
"שטח הפרדה" – כמשמעותו בתקנות התעבורה;
|
"תג נכה" – כמשמעותו בחוק חניה לנכים;
|
"תחנת מוניות" – כשמשעותה בתקנות התעבורה;
|
"תמרור" – כמשמעותו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
|
2. המועצה רשאית, אלר התייעצות עם מפקד המשטרה לאסור, להגביל ולהסדיר העמדת רכב או סוג מסויים של רכב בתחום העיריה כולה או באזור, וכן לקבוע אזור כמקום חניה שבו מותרת החניה לרכב מסויים או לסוג מסויים של רכב בלבד, לקבוע את הימים, השעות והתקופות שבהם מורת החניה ואת מספר כלי הרכב שמותר להחנות בעת ובעונה אחת באותו מקום.
|
3. (א) ראש העיריה רשאי, לקבוע אזור חניה או חלק ממנו כמקום חניה מוסדר.
|
(ב) (1) (א)נקבע מקום חניה מוסדר, יסומן המקום בתמרור; לא יעמיד אדם ולא יחנה אדם רכב במקום חניה מוסדר המסומן כאמור, במועדים שצוינו בתמרור, אלא אם כן שילם אגרת הסדר חניה כאמור בסעיף קטן (ג) וימלא אחר שאר הוראותיו;
(ב) לא צוינו בתמרור מועדים כאמור בפסקת משנה (א), תחול חובת תשלום אגרת הסדר חניה כלהלן:
(1) בימי חול – בין השעות 9.00 עד 19:00;
(2) בערבי שבתות ובערבי מועדי ישראל – בין השעות 9:00 עד 13:00;
(3) לענין פסקת משנה זו –
"ימי חול" – לרבות ימי חול המועד ולמעט – שבתות, מועדי ישראל, ערבי שבתות וערבי מועדי ישראל;
"שבת ומועדי ישראל" – כמשמעם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948.
|
(2) נקבע מקום חניה מוסדר בתוך אזור חניה שחלה עליו החלטת המועצה לפי סעיף
2, רשאי ראש העיריה, בכפוף להוראות אותה החלטה, לקבוע אותו, כולו או חלקו, כמקום חניה מוסדר על ידי סדרן, והמחנה בו רכב יציית להוראות הסדרן וישלם אגרת הסדר חניה כמפורט בתוספת השניה; על מקום חניה כאמור לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
(3) נקבע מקום חניה וסומן בתמרור ד-19, לא יחנה אדם רכב אלא בתחום השטח שסומן בתמרור כאמור ובכפוף להוראות התמרור.
|
(ג) אדם המעמיד רכב במקום חניה מוסדר אם במקום או בסמוך לו לא הותקן מדחן –
(1) יעמידו בתוך אחד מהשטחים הפנויים, המסומנים בקווי צבע או באופן אחר – אם ישנם שטחים מסומנים;
|
(2) יצמיד, מיד עם העמדת הרכב, כרטיס חניה בר תוקף לחלון הדלת הקדמית בצד הקרוב למדרכה, בהתאם להוראות הנלוות לכרטיס החניה; כרטיס החניה יוצמד באופן שאדם העומד מחוץ לרכב יוכל להבחין בחודש, ביום בחודש, ביום בשבוע ובשעות החניה המסומנים בכרטיס;
|
(3) ימלא אחר ההוראות המפורטות על גבי כרטיס החניה, על גבי הכריכה הצמודה אליו, על גבי תמרור המוצב במקום החניה או בסמוך אליו, בכל הנוגע למקום החניה, זמני החניה המותרים, משך החניה, שימוש בכרטיס חניה ותלישה או נקיבת חלקים בו או ממנו, וכל ענין אחר הנוגע להסדרת החניה (להלן – הוראת החניה).
(4) יציית להוראות הפקח – אם ישנו במקום – בכל הנוגע להעמדת הרכב וחנייתו.
|
(5) על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), הונהג אמצעי תשלום אחר, רשאי הוא לשלם את אגרת הסדר החניה על ידי אותו אמצעי.
|
(ד) לא יחנה אדם רכב במקום חניה מוסדר ולא ישאירו עומד במקום כאמור לזמן העולה על הזמן הנקוב בתמרור, בכרטיס חניה או במדחן.
(ה) אין האמור בסעיף קטן (ב) גורע מהסמכות לסמן מקום חניה מוסדר בתמרור אחר המיועד לכך על פי פקודת התעבורה או התקנות על פיה.
|
(ו) הותקן מדחן במקום חניה מוסדר או בסמוך לו – ימלא אדם המעמיד בו רכב אחר כל ההוראות הנוגעות להסדרת החניה, ולתשלום אגרת הסדר החניה, המפורטות על המדחן, על גבי אמצעי התשלום במדחן או על גבי תמרור המוצב במקום החניה או סמוך לו.
|
4. (א) נקבע אזור חניה או חלק ממנו כמקום חניה מוסדר, יהיו רשאים מי שגרים באותו אזור להחנות את רכבם במקום שנקבע כמקום חניה מוסדר באזור מגוריהם, ללא תשלום אגרה ומבלי להשתמש בכרטיסי חניה או במדחן זולת אם הוגבלה הרשות האמורה וההגבלה סומנה בתמרור.
(ב) חניה כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק לרכב הנושא תווית שאישר ראש העיריה ואשר עליה צוין מספר הרכב ואזור החניה שבו מותרת החניה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – תווית).
(ג) מי שמתגורר באזור חניה שנקבע כמקום חניה מוסדר, רשאי לקבל תווית, לאחר שהגיש לראש העיריה בקשה בנוסח שבתוספת הראשונה ולאחר שהמציא רשיון רכב ותעודת זהות או מסמך אחר, אם יידרש לכך, להוכחת בעלותו על הרכב ומען מגוריו.
(ד) לענין סעיף זה, יראו אדם כאילו הוא בעלו של רכב גם אם הוכיח על ידי מסמכים מהימנים, לשביעות רצון ראש העיריה, כי הרכב הועמד לרשותו הבלעדית מידי מעבידו או מידי תאגיד ששליש השליטה בו לפחות הינו בידי אותו אדם.
(ה) לאדם כאמור בסעיף קטן (ג) לא תינתן יותר מתווית אחת והיא תינתן לרכב אחד בלבד.
(ו) תוקף תווית יהיה לתקופה של שנתיים, זולת אם נקבעה בה תקופה אחרת שננקבה על גבי התווית או בהודעה חתומה בידי ראש העיריה שפורסמה בתחום העיריה.
(ז) תווית תודבק על השמשה הקדמית של הרכב, בצד ימין של הרכב, בפינה העליונה.
(ח) העביר בעל רכב שבידו תווית את בעלותו ברכב או העתיק את מקום מגוריו, יודיע על כך לראש העיריה, תוך 7 ימים מיום העברת הבעלות ברכב או העתקת מקום המגורים, וכן יחזיר את התווית לראש העיריה.
(ט) מי שקיבל תווית אינו רשאי להעבירה לאחר.
(י) זכות השימוש בתווית תפקע בהתקיים אחד מאלה:
(1) בעל הרכב קיבל את התווית על סמך פרטים כוזבים שמסר בבקשתו;
(2) התווית הועברה לאחר;
(3) הרכב נמכר או השימוש בו כמפורט בסעיף קטן (ד), הועבר לאחר;
(4) העתקת מקום המגורים של בעל הרכב.
(יא)מבלי לגרוע מהוראות כל דין, יראו כעבירה על הוראות חוק עזר זה – מסירת פרטים כוזבים לענין הגשת בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) וכן שימוש בתווית שלא בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ח) עד (י).
(יב)לענין סעיף זה, "רכב" – רכב פרטי ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עלה על 4,000 ק"ג.
|
5. (בוטל).
|
6. (א) לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה למי שפועל מטעמו, להעמיד או להחנות רכב ברחוב במקום שבו –
(1) נאסרה החניה בידי המועצה לפי סעיף 2 (להלן – איסור המועצה) והאיסור מסומן על ידי תמרור; או
(2) החניה אסורה על פי תמרור שהוצב כדין, אף אם האיסור אינו איסור המועצה.
בסעיף זה, "איסור חניה" – לרבות הגבלת חניה לכלי רכב מסוימים שהרכב החונה אינו נחנה עמם.
(ב) לא יעמיד אדם לא יחנה ולא ירשה למי שפועל מטעמו להעמיד או להחנות רכב במקום חניה, אלא אם כן –
(1) הרכב שייך לסוגים שחנייתם שם הותרה;
(2) החניה היא בתוך אחד מהשטחים המסומנים בקווי צבע או באופן אחר – אם יש שטחים מסומנים כאמור;
(3) החניה היא בזמן ולמשך התקופה שבהם הותרה החניה במקום;
(4) מקום החניה אינו תפוס ברכב במספר שנקבע כמותר לחניה בעת ובעונה אחת.
|
(ב1) העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות, יעמידנו במקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה שות התמרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.
(ג) לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה למי שפועל מטעמו להעמיד או להחנות רכב באופן –
(1) העלול להפריע או לעכב את התנועה;
(2) שהרכב מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.
(ד) לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב ולא ירשה למי שפועל מטעמו להעמיד או להחנות רכב באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחר הוראה מהוראות חוק עזר זה או אחר תקנות התעבורה או אם סומן בתמרור אחרת –
(1) בצד שמאל של הרחוב, אלא אם כן הכביש הוא חד סיטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין פסקה זו, לא יראו ככביש חד סיטרי כביש שהוא חלק מרחוב המחולק על ידי שטח הפרדה;
(2) על שביל אופניים מסומן בתמרור;
|
(2א)על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב וחנייתו לפי חוק עזר זה.
(3) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטרים ממנו;
(4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
(5) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט), כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם;
(6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטרים לפניו;
(7) בתחום שנים עשר מטרים לפי קו עצירה;
(8) בתחום עשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל ובתחום עשרים מטרים אחרי המפגש;
(9) בכביש, לרבות שולי הרחוב, שבו קיים בכיוון הנסיעה, נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
(10)בצד רכב אחר העומד או חונה בצידו של רחוב;
(11)על גשר או בתוך מינהרה;
(12)בתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צידי הרחוב; ובלבד שמותר להעמיד או להחנות רכב בצד הרחוב שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטרים או יותר;
(13)בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם כן תמרור מורה אחרת;
(14)בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;
(15)ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
|
(16)ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לרכב של נכה משותק רגליים.
|
(ה) לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 4,000 ק"ג ולא ישאיר רכב או מכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.
(ו) לא יעמיד אדם ברחוב ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות כאמור –
(1) רכב שרוחבו עולה על 2.50 מטרים, למעט רכב של צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
(2) גרור או נתמך שניתק מגורר או מתומך, שלא בעת ביצוע עבודות ציבוריות, כאשר אין אשפרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות ובשולי הדרך בלבד.
|
(ו1)לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג ולא יחנה רכב כאמור באזור שרשות תימרור מקומית אסרה בו חניה והעמדת רכב.
|
(ו2)בדרך המחולקת לאורכה על ידי שטח הפרדה ישתמש הנוהג ברכב או בבעל חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל חיים, אלא אם כן הותר הדבר על פי תמרור ובמקום שהותר.
|
(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ו2), רשאי נכה להחנות –
(1) את רכבו הנושא תג נכה (להלן – הרכב) במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:
(א) בסמוך למקום האמור אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(ב) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(ג) החניה נעשית באופן שאין בו סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;
(ד) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה;
(2) הוראות סעיף קטן (ז) יחולו גם על אדם המתלווה אל נכה ונוהג עבורו ברכב;
(3) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ז)(1)(ג) ובסעיף קטן (ז)(1)(ד), לא יחול ההיתר שבסעיף קטן (ז) על חניה –
(1) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
(2) במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב;
(3) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטרים לפניו;
(4) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צידי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, ובלבד שרוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטרים או יותר;
(5) בתחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן;
(6) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט), כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם;
(7) בצד רכב אחר העומד או חונה בצידה של הדרך.
|
6א. המועצה רשאית, בהתייעצות עם מפקד המשטרה, לקבוע חלק ממדרכה ברחוב כמיועד לחניה של רכב מהסוג שנקבע בהחלטה, ובלבד שינתן באותה מדרכה מעבר סביר להולכי רגל; המקום שנקבע כאמור יסומן בתמרור, ומשנקבע כך, לא יחול על חניה בחלק האמור של המרכה איסור חניה לפי כל דין, ובלבד שהחניה היא בהתאם לכל הוראה שבתמרור או על פיו.
|
6ב. (א) רכב החונה במקום שחנייתו אסורה על פי חיקוק רשאי פקח לנקוט אמצעים להרחקתו, לגרירתו ולהחסנתו או לנעילת גלגליו או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב; ורשאי הוא לעשות כן בין בעצמו ובין בידי מי שאישר לכך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מרשה).
(ב) בעד הרחקת רכב והחסנתו או שחרורו מנעילתו ישולמו אגרה או תשלום לגורר מורשה כמפורט בתוספת השניה; אגרה או תשלום כאמור יהיו מוטלים על בעל הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרה או תשלום מוטלים על בעלו כאמור, לא יוחזר ולא ישוחרר מנעילתו אלא אם כן שולמו האגרה או התשלום.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ינעלו פקח או גורר מורשה גלגלי רכב הנושא תג נכה גם אם הרכב חונה בניגוד להוראות חוק עזר זה; ואולם רשאים הם להזיז את הרכב ובמידת הצורך גם לגררו, אם אופן חנייתו מסכן עוברי אורח או גורם הפרעה ממשית לתנועה.
(ד) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (א) –
(1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו כאמור בסעיף קטן (ב); ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, יום פגרה או יום שבתון על פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) ובעל הרכב לא ביקש כי הרכב ישוחרר לפני כניסת יום המנוחה, ישוחרר הרכב מנעילתו לא יאוחר מתום 24 שעות לאחר סיום יום המנוחה.
(2) ראש העיריה רשאי מטעמים של ביטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו של רכב מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן זה.
(ה) ראש העיריה יקבע באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל את הגוררים המורשים שיורשו לבצע את הגרירה או הנעילה כאמור בסעיף קטן (א) וגורר מורשה יבצע את הגרירה, הנעילה או השחרור של הרכב, בהתאם להוראות ראש העיריה או הפקח, שינתנו לפי חוק עזר זה.
(ו) ראש העיריה ימנה לפקח לענין סעיף זה רק מי שאישר לכך המפקח הככלי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך.
|
7. לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד בדרך רכב שהתקלקל קלקול המונע המשכת הנסיעה, אלא סמוך ככל האפשר לשפה הימנית של חלק הרחב המיועד לתנועת רכב ואלא לשם תיקונים הכרחיים להמשכת הנסיעה שיש לעשותם בו במקום או עד שיועבר הרכב למקום תיקונו, ובלבד שהרכב יתוקן או יועבר ללא דיחוי.
|
8. (א) לא יחנה אדם ולא ירשה לי שפועל מטעמו להחנות מונית לזמן העולה על הדרוש להעלאת נוסעים או להורדתם, למעט המתנת מונית לנוסע כאשר היא איננה מסומנת בהודעה "פנוי", אלא בתנת מוניות ועל פי היתר מאת ראש העיריה (להלן – היתר) ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) בקשה למתן היתר תוגש לראש העיריה מאת נציגי בעלי המוניות בתחנת המוניות; ראש העיריה רשאי לתת היתר או לסרב לתיתו, לבטלו או להתלותו לתקופה, וכן לקבוע בו תנאים, להוסיף עליהם, לגרוע מהם, לשנותם או לבטלם.
(ג) ההיתר יהיה ערוך בטופס שקבע ראש העיריה. להיתר תצורף תווית שתודבק בידי בעל המונית על השמשה הקדמית של המונית בצד ימין, בפינה העליונה.
(ד) תוקפו של היתר הוא לחניה בתחנת מוניות הרשומה בו, והוא יפוג ביום 31 בדצמבר שלאחר נתינתו.
(ה) בעד היתר ישלם המבקש לעיריה אגרה כמפורט בתוספת השניה.
(ו) בעל מונית שלגביה ניתן היתר והנוהג בה, יחזיק את ההיתר המונית ויציגו בפני שוטר או פקח לפי דרישתו.
(ז) בסעיף זה, "בעל ונית" – כמשמעותו בתקנה 485 לתקנות התעבורה.
|
9. (א) לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד אוטובוס ברחוב אלא במקום שנקבע כמקום חניה לאוטובוסים והמסומן בתמרור הנושא עליו את מספרו של קו האוטובוס או הודעה שהתחנה מיועדת להורדת נוסעים או להסעת תיירים או מטיילים, או במקום אחר שנקבע כחניון לאוטובוסים.
(ב) לא יעמיד אדם ולא ירשה לאחר להעמיד אוטובוס במקום כאמור בסעיף קטן (א) לזמן העולה על הזמן הדרוש כדי להוריד או להעלות נוסעים; הוראה זו אינה חלה לגבי תחנה סופית.
(ג) לא יחנה אדם ולא ירשה לאחר להחנות אוטובוס בתחנה סופית לזמן העולה על הזמן הנקוב בתמרור או כל עוד היא תפוסה על ידי אוטובוסים במספר הנקוב בתמרור.
|
(ד) לענין סעיף זה, "אוטובוס" – אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר, בדרך.
|
10. ראש העיריה יציין בתמרור כל מקום חניה, וכן כל איסור, הגבלה או הסדר שנקבעו לפי סעיף 2.
|
11. (א) ראש העיריה רשאי לציין על גבי תמרור, או בלוח שייקבע בסמוך לו, את מספרי הרישום וסימני הרישום של כלי הרכב שמותר להחנותם במקום חניה.
(ב) ציין ראש העיריה פרטי רכב כאמור בסעיף קטן (א) לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות באותו מקום חניה רכב שמספר הרישום וסימן הרישום שלו אינם מצויינים כאמור.
|
12. (א) בכפוף לאמור בסעיף 4, לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב ולא ירשה לאחר להעמידו או להחנותו במקום חניה מוסדר, אלא אם כן שילם אגרת הסדר חניה; אי-מילוי ההוראות הנוגעות לאמצעי התשלום שבו נעשה שימוש יהווה ראיה לאי-תשלום אגרת הסדר החניה, זולת אם הוכח אחרת.
|
(ב) לא ישתמש אדם באמצעי תשלום אלא בהתאם להוראות החניה ואלא אם כן הוא יוציא את רכבו ממקום החניה המוסדר עם תום תקופת החניה המותרת לכל המאוחר, בהתאם לאמור בסעיף 3 או בהוראת החניה.
|
(ג) לא ישתמש אדם באמצעי תשלום שלא הוכן והונפק בידי העיריה או באישורה, למעט כרטיס חניה שאושר כאמור בסעיף 13.
|
(ד) משך החניה במקום חניה מוסדר אחד לא יעלה על שלוש שעות, זולת אם נקבע בתמרור מועד קצר מזה.
|
(ה) נקבע בתמרור מועד קצר משלוש שעות בעת חניה אחת (להלן – חניה קצרת מועד), תשולם אגרה כמפורט בתוספת השנייה.
|
13. הגיעה העיריה לידי הסכם עם רשות מקומית אחרת בדבר הכרה הדדית בכרטיסי החניה, יובא לאישור המועצה כרטיס החניה של אותה רשות מקומית; אישרה המועצה כרטיס חניה של אותה רשות מקומית, יראו אותו לענין חוק עזר זה ככרטיס חניה שהדפיסה והנפיקה העיריה.
|
14. (א) פקח רשאי בכל עת להיכנס לכל מקום חניה, מקום חניה מוסדר או מקום חניה פרטי כדי לברר אם קויימו הוראות חוק עזר זה.
(ב) לא יפריע אדם לפקח ולא ימנע אותו מהשתמש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א).
|
14א. על אף האמור בחוק עזר לתל-אביב-יפו (הצמדה למדד), התשמ"ג-1983, הסכומים הנקובים בפרט 1(ד) בתוספת השניה, יעודכנו ב-1 בחודש ינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), שלאחר פרסום חוק עזר זה, בשיעור עדכון המחיר המרבי שנקבע לפי סעיף 70ב לפקודת התעבורה.
|
15. (בוטל).
|
16. חוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשי"ד-1954– בטל.
תוספת ראשונה
|
(סעיף 4(ג))
בקשה למתן תווית חניה
אני הח"מ, שם משפחה..........................…... שם פרטי .....................................
מס' זהות ccccccccc בעל רכב מס' ccccccc
מסוג ........................ מס' חשבון ארנונה ccccccccccccc
מען מגורי ..........................................................................................................
מבקש לתת לי תוית חניה עפ"י סעיף 4(ג) לחוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו),
התשמ"ד-1983, ומתחייב בזאת להשתמש בתווית בהתאם להוראות חוק העזר המפורטות מעבר לדף.
c יש c אין לי חניה בחצר ביתי (סמן Xבמשבצת המתאימה).
הנני מצהיר בזה כי כל הפרטים המפורטים בבקשה זאת נכונים.
תאריך ........................... חתימה ..................................
|
תוספת שניה
|
שיעור האגרה |
||
1. אגרת הסדר חניה (סעיפים 3(ב) ו-12) – |
|
||
(א) כשהתשלום נעשה באמצעות כרטיס חניה מנייר שהונפק על ידי העיריה, שלא בידי בעל תווית חניה |
0.50 פחות מהמחיר המרבי שנקבע לפי סעיף 70ב לפקודת התעבורה בעבור כל שעה או חלק ממנה |
||
(ב) כשהתשלום נעשה באמצעות טלפון סלולרי או כרטיס חניה אלקטרוני, שלא בידי בעל תווית חניה |
הסכום האמור בפרט משנה (א), כשהוא מחושב באופן יחסי לזמן החניה המבוקש, ובלבד שהסכום יבוסס על מכפלות של עשר אגורות |
||
(ג) כשהתשלום נעשה באמצעות כרטיס חניה מנייר שהונפק על ידי העיריה, בידי בעל תווית חניה |
מחצית הסכום האמור בפרט משנה (א) |
||
(ד) כשהתשלום נעשה באמצעות טלפון סלולרי או כרטיס חניה אלקטרוניבידי בעל תווית חניה |
0.60 בעבור כל שעה, כשהוא מחושב באופן יחסי לזמן החניה המבוקש, ובלבד שהסכום יבוסס על מכפלות של עשר אגורות |
||
(ה) כשהתשלוםנעשה בגין חניה קצרת מועד: |
|
||
(1) באמצעות כרטיס חניה מנייר שהונפק על ידי העיריה או מדחן |
הסכום האמור בפרט משנה (א) |
||
(2) באמצעות טלפון סלולריאו כרטיס חניה אלקטרוני |
הסכום האמור בפרט משנה (ב) |
||
2. (בוטל) |
|
||
3. אגרת מקום חניה למוניות (סעיף 8(ה)) |
|
||
לכל מונית שחנייתה תורשה בהיתר – |
|
||
לשנה |
335 |
||
לחצי שנה |
167 |
||
4. אגרת שחרור נעילה (סעיף 6ב(ג)) – |
|
||
משעה 06.00 עד 16.00 |
54 |
||
משעה 16.00 עד 06.00 למחרת |
82 |
||
5. נגרר רכב, ישולם בעד הגרירה סכום הכולל את הוצאות העיריה בקשר לכך בהתאם לתחשיב המצוי במשרדי העיריה ופתוח לעיון הציבור בשעות קבלת קהל ואת התשלום המגיע לגורר בהתאם להוצאות מכרז לגרירת רכב שפרסמה העיריה; הסכום יובא לידיעת הציבור, בין השאר, בשילוט בולט שיותקן במקום אחסנתו של הרכב שנגרר. |
|
נתאשר.
ד' בחשון התשמ"ד (11 באוקטובר 1983)
שלמה להט
ראש עיריית תל-אביב-יפו
אני מסכים.
יוסף בורג חיים קורפו
שר הפנים שר התחבורה
* פורסמו ק"ת חש"ם תשמ"ד מס' 202 מיום 27.10.1983 עמ' 114.
תוקן ק"ת חש"ם תשמ"ד מס' 217 מיום 11.3.1984 עמ' 665 – תיקון תשמ"ד-1984.
ק"ת חש"ם תשמ"ה: מס' 259 מיום 21.1.1985 עמ' 135 – תיקון תשמ"ה-1985. מס' 269 מיום 31.3.1985 עמ' 229 – תיקון (מס' 2) תשמ"ה-1985.
ק"ת חש"ם תשמ"ז: מס' 325 מיום 22.2.1987 עמ' 185 – תיקון תשמ"ז-1987. מס' 325 מיום 22.2.1987 עמ' 186– תיקון (מס' 2) תשמ"ז-1987. מס' 327 מיום 26.3.1987 עמ' 222 – תיקון (מס' 3) תשמ"ז-1987. מס' 329 מיום 12.4.1987 עמ' 250 – תיקון (מס' 4) תשמ"ז-1987.
ק"ת חש"ם תשמ"ח מס' 371 מיום 14.7.1988 עמ' 521 – תיקון תשמ"ח-1988.
ק"ת חש"ם תשמ"ט מס' 394 מיום 29.1.1989 עמ' 219 – תיקון תשמ"ט-1989. מס' 402 מיום 11.5.1989 עמ' 333– תיקון (מס' 2) תשמ"ט-1989. ת"ט מס' 418 מיום 15.2.1990 עמ' 152 – ת"ט תשמ"ז-1987.
ק"ת חש"ם תש"ן מס' 424 מיום 15.5.1990 עמ' 235 – תיקון תש"ן-1990. מס' 427 מיום 21.6.1990 עמ' 279 – תיקון (מס' 2) תש"ן-1990.
ק"ת חש"ם תשנ"א מס' 453 מיום 16.4.1991 עמ' 313 – תיקון תשנ"א-1991. מס' 455 מיום 9.5.1991 עמ' 337 – תיקון (מס' 2) תשנ"א-1991.
ק"ת חש"ם תשנ"ב מס' 488 מיום 4.8.1992 עמ' 527 – תיקון תשנ"ב-1992 ור' סעיף 6 לעניין הוראת שעה.
ק"ת חש"ם תשנ"ז מס' 571 מיום 16.1.1997 עמ' 168 – תיקון תשנ"ז-1997 ור' סעיף 11 לעניין הוראת שעה.
ק"ת חש"ם תש"ס מס' 614 מיום 20.12.1999 עמ' 47 – תיקון תש"ס-1999.
ק"ת חש"ם תשס"ב מס' 645 מיום 10.12.2001 עמ' 109 – תיקון תשס"ב-2001.
ק"ת חש"ם תשס"ז מס' 696 מיום 18.10.2006 עמ' 5 – תיקון תשס"ז-2006. עמ' 8 – תיקון (מס' 2) תשס"ז-2006.
ק"ת חש"ם תשס"ח: מס' 713 מיום 31.12.2007 עמ' 86 – תיקון תשס"ח-2007. מס' 720 מיום 17.6.2008 עמ' 326 – תיקון (מס' 2) תשס"ח-2008.