תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנוגע לתחבורה הציבורית

שנה: 
2015
קטגוריית פרסום: 
הפרסום: 

א.      חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998:

חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

הגדרת הנגישות כפי שהיא מופיעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי" (תיקון מס' 2, התשס"ה – 2005).

לפי חוק שוויון זכויות, אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית.

 

ב.      תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנוגע לתחבורה הציבורית מפרטות את כל הכללים בהם צריך כלי הרכב (אוטובוס, רכבת, אונייה או מטוס) לעמוד בכדי להיחשב לנגיש.

 

אוטובוס נגיש צריך לשאת סימון חיצוני (מדבקה) ולהיות בעל רמפה או מתקן הרמה מתאימים. כמו כן עליו להיות רחב מספיק למעבר נוח בכיסא גלגלים ובעל מקומות מסומנים לבעלי מוגבלויות. בנוסף, באוטובוס זה צריכה להיות מערכת כריזה ואמצעים חזותיים המציינים את התחנות.

תחנות האוטובוס חייבות באמצעי הנגישות הבאים:

·         מדרכה נגישה אל התחנה – על הרשות המקומית לדאוג שבצמוד לתחנה תהיה רחבת היערכות פנויה ממכשולים, בכדי שיהיה  אפשר להניח כבש (רמפה) בין האוטובוס למדרכה לאדם על כיסא גלגלים ושיהיה לו מרחב תמרון נאות.

·         שלטים ללקויי ראייה עם פרטי הקו ויעד הנסיעה – שלט בכתב גדול ובכתב ברייל.

·         אם יש סככת המתנה בתחנה, הרצפה שלה צריכה להיות בגובה המדרכה ואורך הספסל בתחנה יחושב כך שישאיר מקום פנוי לאדם בכיסא גלגלים.

 

רכבת  - לפי התקנות, בכל רכבת יהיה קרון נגיש אחד לפחות, שבו הותקן סמל הנגישות הבינ"ל, רוחב הדלת יתאים לאדם בכיסא גלגלים, המעברים יסומנו בפסי אזהרה, יותקנו מסעדי יד בולטים וריצפה מונעת החלקה. כמו כן, צריך להיות אדם שתפקידו לסייע לאנשים לעלות בבטחה לקרון.