האפקט הירוק שבאימוץ דפוסי עבודה גמישים
האפקט הירוק שבאימוץ דפוסי עבודה גמישים
תמר קינן, מנכ"ל תחבורה היום ומחר
העשן היוצא מן האגזוז של הרכב החולף על פנינו ברחוב מלמד כל ילד וילדה כי ישנן עלויות סביבתיות לשימוש בכלי רכב שכולנו משלמים אותן (גם אם לא ידעו לתת את השמות המתאימים לתופעה...)
למרות הפגיעה בסביבה, מערכת התחבורה היא חיונית, (ולא, אין אנו מטיפים לחזור לסוס לעגלה). כמו העורקים בגופנו, כך מערכת התחבורה מאפשרת את החיים והחיבור בין כל חלקי הגוף הזה שנקרא מדינה. תחבורה (מהשורש לחבר) מאפשרת קיומם של חיים כלכליים תרבותיים וחברתיים. הנסיעות לעבודה הן הנסיעות המשפיעות ביותר על מערכת התחבורה כך שהעומס על עורקים אלה עולה למימדים בלתי נסבלים ומייצר ביקושים להקמת תשתיות נוספות.
השאלה היא אם כן האם אנו עושים די בכדי להבין את העליות הסביבתיות של מערכות התחבורה ואיך אימוץ דפוסי עבודה גמישים תורמים להפחתת העליות הללו.
העלויות החיצוניות של תחבורה:
פגיעה במרקם העירוני– תוספת כבישים או נתיבים חדשים משפיעה על המבנה העירוני. מעיר צפופה ובתוכה מרכז עירוני ראשי שבו מתרחשת עיקר הפעילות הכלכלית, להתפתחות שכונות מרוחקות שבקרבתן מוקמים מוקדי פעילות נפרדים רבים. אפילו מחקר של בנק ישראל קובע כי המעבר מהמודל המרוכז למפוזר פוגע בסופו של דבר בכולנו, משום שהיעילות של התחבורה הציבורית פוחתת ההסתמכות על הרכב הפרטי גוברת ועלויות הגודש גדלות. הרצון להקטין את עלויות הגודש באמצעות השקעות נוספות בכבישים מוביל לעלייה נוספת של הביקוש לדיור בפרברים, אשר מובילה שוב להחלשות המרכז העירוני ולהגדלת הגודש, וחוזר חלילה.
פגיעה בשטחים הפתוחים- צפיפות האוכלוסין גבוהה במיוחד בישראל, ועולה על 300 נפש לקמ"ר, ומבלי לכלול את נפת באר שבע – הצפיפות היא כפולה. חשיבותן של עתודות הקרקע המספקות את שירותי החינם של הטבע גבוהה עוד יותר בתנאים אלה. סלילת כבישים חדשים נוגסת במקרם העדין של השטחים הללו, ומעודדת פיתוח לאורכם. כך שההשלכות ארוכות הטווח של ההשקעות בכבישים על הפגיעה בשטחים הפתוחים בין המרחבים העירוניים הן הרסניות.
זיהום אוויר– חלקה של התחבורה בגרימת זיהום אוויר במרכזי הערים, הוא מהגדולים והבעייתיים ביותר, הן בשל היקף הזיהום והן בשל סמיכות מקור הפליטה לאוכלוסייה.מזהמי אוויר גורמים לאפקטים בריאותיים שליליים שונים. מחקר של 'אדם טבע ודין' והמשרד להגנת הסביבה בנושא זיהום אוויר בתל-אביב מצביע על השפעות בריאותיות היוצרות תמותה ותחלואה. עבור האוכלוסייה הבוגרת מגיל 30 ומעלה התמותה מוערכת בכ- 1100 מקרי מוות באזור תל-אביב המהווים כ- 14% מהתמותה הטבעית השנתית של אותה קבוצת גיל.
התחממות כדור הארץ– כדור הארץ מתחמם במאה השנים האחרונות בקצב חסר תקדים והסיבה העיקרית לכך היא פליטת הפחמן הדו-חמצני. הפחמן הדו-חמצני הינו גז החממה העיקרי הגורם להתחממות כדור הארץ, אשר נוצר בעיקר כתוצאה משריפת דלקים ממקורות מאבנים – נפט ופחם. בישראל התחבורה היבשתית תורמת לכ-20% מסך כל הפחמן הדו-חמצני הנפלט. וכן בתוך התחבורה היבשתית כלי הרכב הפרטיים אחראים לכ-75% מצריכת האנרגיה.
דפוסי עבודה גמישים תורמים באופן משמעותי להפחתת הפגיעה במשאבים הסביבתיים במספר דרכים:
- מאפשרים ניצול יעיל יותר של תשתיות הכבישים וכן של שירותי התחבורה הציבורית (רמות הביקוש לשעות השיא יורדות והביקושים מתפרסים על פני שעות רבות יותר.
- הפחתת היקפי נסועה ברכב על ידי עבודה מהבית.
- ניצול יעיל וחסכוני יותר של הדלק והפחתת הנזקים של זיהום אוויר ופליטת גזי חממה על ידי נסיעה בשעות בהן ישנם פחות פקקים, משך הנסיעה קצר יותר והיקף הפליטות לכל נסיעה נמוך יותר.
- הערכות מחדש המאפשרת פתיחות לקבלת דפוסי ניידות שונים, וקידום אלטרנטיבות לשימוש ברכב הפרטי ע"י נסיעות משותפות, רכיבה באופניים, שאטלים מתחנות רכבת ועוד.
מעטים הם המקרים בהם כולם יכולים לצאת מורווחים. דפוסי עבודה גמישים תורמים כמובן לפריון גבוהה בעבודה, שביעות רצון של העובדים. לא פחות חשוב, הם מאפשרים לכולנו להרוויח עומס פחות בעורקי התחבורה, וסביבת חיים טובה יותר לנו ולדורות הבאים.
מסקנה מתבקשת- מעסיקים המעוניינים להיות ירוקים- תאפשרו לעובדים ולעובדות דפוסי עבודה גמישים.
